הִיא בּוֹכָה

בְּאִישׁוֹן הַלַּיְלָה הִיא בּוֹכָה
לֹא יוֹדַעַת לָמָּה
הַמַּחֲשָׁבוֹת לֹא נוֹתְנוֹת לָהּ מְנוּחָה
וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ
הִיא לֹא מְבִינָה עַד כַּמָּה

אִם הוּא רַק הָיָה מֵבִין
אֶת הֶעָבָר שֶׁהִיא סוֹחֶבֶת
אִם רַק הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת
אֶת הַצַּלָּקוֹת שֶׁהִיא כּוֹאֶבֶת

בְּבַקָּשָׁה אַל תַּעֲזֹב לִי אֶת הַיָּד
הִיא צוֹרַחַת לְעַצְמָהּ
אֲבָל הוּא לֹא יֵדַע אַף פַּעַם
עַד כַּמָּה הִיא רָצְתָה
הוּא רוֹאֶה רַק אֶת הַחוֹמוֹת
רַק אֶת הַיָּדַיִם שֶׁבּוֹנוֹת
מַחְסוֹמִים עַל מַחְסוֹמִים
אֶת הָאֱמֶת הַמְּלֵאָה
הִיא לֹא נוֹתֶנֶת לוֹ לִרְאוֹת

אֲבָל הוּא מִן גֶּבֶר
שֶׁלֹּא מְוַתֵּר
לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הִיא דּוֹחֶפֶת
הוּא נוֹתֵן יוֹתֵר
הוּא מַצִּיעַ לָהּ כָּתֵף
מַצִּיעַ נֶחָמָה
וְהִיא לְאַט לְאַט נִפְתַּחַת
אֲפִלּוּ שֶׁהִיא לֹא שְׁלֵמָה

אֲבָל הִיא בַּלַּיְלָה עוֹד בּוֹכָה
הָרֹאשׁ הֲרֵי יוֹדֵעַ
שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁהִיא צְרִיכָה
כִּי הוּא מַצִּיעַ לָהּ עוֹלָם
הַנְּשִׁיקוֹת שֶׁלּוֹ עָלֶיהָ מַשְׁאִירוֹת חוֹתָם
אֲבָל הִיא עַל הַמִּפְתָּן עוֹמֶדֶת
מְתַפַּתֶּה לִבְרֹחַ
לִפְעָמִים קוֹרִים דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ